אם בית הקברות מונפרנאס נחשב לבית הקברות של אנשי הרוח הרי בית הקברות של מונמארטר נחשב, בצדק או שלא בצדק, לבית הקברות של השחקנים, הרקדנים והאומנים, למרות שקבורים שם גם ענקי רוח כגון היינריך היינה. זהו בית קברות קטן יחסית למונפרנאס ולפר לשז והוא נמצא בסביבה שוקקת חיים בה נמצא בין השאר מועדון המולן רוז'.
כשתכנסו לשם תרגישו כאילו נכנסתם למעין בור ענק באדמה, ולמען האמת, התחושה הזאת לא רחוקה מן האמת. הסיבה לכך היא שבית הקברות של מונמארטר נמצא במקום בו היו בעבר מכרות גבס, וזאת גם הסיבה מדוע הכיכר שנמצאת לא רחוק משם נקראת Place Blanche ("הכיכר הלבנה", על שם האבק הלבן שיצא ממכרות הגבס שבסביבה). חשוב לציין שמכרות הגבס לא הפכו מיד לבית הקברות שאתם מכירים, אלא קודם כל הפכו לקבר אחים גדול של קורבנות המהפכה הצרפתית ורק בראשית המאה ה-19 הוא הפך לבית קברות מסודר.
העובדה שמרגישים כאילו נכנסים לבור באדמה והגשר שעובר מעל בית הקברות, הופכים את חווית הביקור במקום למעט קלסטרופובית. גם המצבות והפסלים הצפופים מוסיפים לאווירה המלנכולית, במיוחד אם תטיילו שם בחורף או בסתיו. אז בקיצור, אם חושבים על זה, בית הקברות של מונמארטר, הוא בית קברות כמו שבית קברות צריך להיות. לא איזה גן ענקי כמו הפר לשז אלא מקום עצוב, כהה ומדכא. בקיצור בית הקברות המושלם 🙂
אז אם המבוא הזה לא גרם לכם לתפוס את הרגליים ולרוץ חזרה אל ארצם של החיים, אתם מוזמנים להצטרף אלי לביקור באחד מבתי הקברות המעניינים ביותר בפריז.
מעט לוגיסטיקה לפני שנתחיל
כיצד מגיעים?
הדרך הטובה ביותר להגיע לבית הקברות של מונמארטר היא לקחת את קו 2 של המטרו ולרדת ב Place Blanche. משם הולכים ברגל ונכנסים דרך Avenue Rachel. אופציה נוספת היא לרדת בתחנה Place Clichy בה עוברים קווים 2 ו- 13 וללכת ב Boulevard Clichy עד שמגיעים ל Avenue Rachel.
שעות פתיחה
בית הקברות של מונמארטר פתוח כל יום עד שעה 18:00. בשבת הוא נפתח ב 08:30, בראשון ב 09:00 ובשאר הימים בשעה 08:00.
מפת בית הקברות
בכניסה לבית הקברות ישנה מפה בה ניתן למצוא את כל הקברים של ה"סלבז". כמו כן ניתן לקנות מפה באחת מחנויות הפרחים בסביבה. אולם אם תרצו אתם מוזמנים להיכנס לקישור הזה ולהוריד את המפה בצורה של קובץ PDF. את הקובץ ניתן להדפיס בבית לפני שטסים או לקרוא ממנו בנייד (קצת פחות נוח).
החתולים של בית הקברות של מונמארטר
במהלך עבודת המחקר שלי לצורך הכתבה גיליתי שבית הקברות הזה משמש מעין אכסניה לחתולי רחוב. למרות שעיריית פריז לא ממש אוהבת את הרעיון האנשים שגרים בסביבה מאכילים אותם ויש האומרים שלכל חתול שם יש שם משלו. אישית לא זכורים לי הרבה חתולים עת שביקרתי שם באוגוסט 2019, אבל נאמר לי שאם אתם נתקלים בחתול אז רצוי להשאיר אותו לנפשו כי חלקם עלולים לשרוט.
אם תרצו לקרוא עוד על החתולים של בית הקברות של מונמארטר אתם מוזמנים לקרוא את הכתבה הזאת.
מסלול טיול בין הקברים המעניינים ביותר של בית הקברות של מונמארטר
התחילו את הטיול שלכם ב Avenue Principal עד הכיכר ומשם לכו אל Avenue Dubuisson. אולם לפני שתמשיכו לשם אני ממליץ לכם להציץ בחלקה מספר 19 שם עומד קברו הריק של אמיל זולא (אם תרצו לבקר בקברו הנוכחי תצטרכו להגיע לפנתאון).
דלידה 1933-1987
אחרי שביקרתם במה שהיה פעם קברו של זולא תמשיכו ישר ב Avenue Dubuisson עד למקום שבו הוא מצטלב עם Avenue Hector Berlioz. קחו ימינה ותגיעו לקברה של הזמרת דלידה.

דלידה הייתה אחת מזמרות הפופ המצליחות ביותר בתולדות הפופ הצרפתי, אשר למרות הצלחתה הרבה החיים לא תמיד האירו לה פנים. כתוצאה מכך היא החליטה בשנת 1987 ליטול את חייה ונקברה בבית הקברות של המונמארטר (הכיכר הנקראת על שמה נמצאת גם היא במונמארטר במרחק של כ-20 דקות הליכה ברגל מבית הקברות). אין זה מפתיע שהקבר שלה מאוד מטופח וניתן למצוא בו לו מעט פרחים ועציצים של מעריצים.
אם תרצו לקרוא על חייה המרתקים ולהנות מכל השירים הגדולים שלה אתם מוזמנים לקרוא את כתבתה של ד"ר אורנה ליברמן דלידה לנצח – חייה הדרמטיים של הזמרת שהפכה לאגדה.
הקטור ברליוז 1803-1869
חזרו לצומת בה פניתם ימינה ב Avenue Hector Berlioz והפעם פנו שמאלה אל חלקה מספר 20. שם תמצאו את קברו של המלחין הקטור ברליוז, אשר על שמו נקראת השדירה.

הקטור ברליוז היה מלחין סימפוני מעולה, אשר זכה להצלחה רבה בתחילת דרכו. אולם הרבה מזל באהבה לא היה לו. החתונה שלו עם אהובתו הראשונה בוטלה מכיוון שאמה של הכלה העתידית התנגדו נחרצות לקשר בינהם. ברליוז המיואש החליט לרצוח הן את האמא והן את הכלה אבל שכח את התחפושת אותה התכוון ללבוש בזמן הרצח בכרכרה…
משם הכל רק המשיך להתדרדר. הוא גילה שאחת מהנשים שהוא אהב מתה עת שטייל בבית קברות ונתקל פתאום בקבר שלה. כשסוף סוף הוא הצליח למצוא אישה בשם הרייט סמית'סון (Harriet Smithson) שלא ברחה או מתה, ואף הצליח להתחתן איתה, הוא גילה שהיא אלכוהוליסטית. אולם אין רע בלי טוב, האישה הזאת, אחרי הכל הייתה ההשראה של היצירה הגדולה ביותר של ברליוז, הלא היא ה"סימפוניה הפנטסטית" (Symphonie fantastique). לפני שנמשיך עם סיפורו של ברליוז ביש המזל, אתם מוזמנים להקשיב לחלק האהוב עלי ביותר בסמפוניה הזאת, הלא הוא הנשף.
אם חשבתם שבזה תמו צרותיו של ברליוז הרי שטעיתם. הוא הצליח להתגרש מאשתו האלכוהוליסטית ולהתחתן עם אישתו השנייה מאריה רקיו (Maria Recio), אשר מתה משבץ בגיל 48, זמן קצר יחסית אחרי החתונה. לפחות ברליוז זכה בחותנת נפלאה, אשר נשארה איתו אחרי מות בתה וטיפלה בו עד מותו בשנת 1869. מילותיו האחרונות היו, דרך אגב, "עכשיו סוף סוף הם ינגנו את המוזיקה שלי".
פרנסואה טריפו (1932-1984)
לא רחוק מקברו של ברליוז נח לו בחלקה מספר 21 הבמאה הנודע פרנסואה טריפו (François Truffaut). אומנם המצבה, כפי שתראו לא מעניינת במיוחד הרי שבכל זאת שווה להתעכב כאן מעט על מנת לתת כבוד לאחד היוצרים הקולנועיים הגדולים ביותר של צרפת במאה ה-20.

הוא החל את הקריירה שלו דווקא בתור מבקר קולנוע בכתב העט Cahiers du Cinéma, אשר קיים עד היום. בניגוד לאמרה המפורסמת "מי שלא יודע לעשות, מבקר", הרי שטריפו ניצל את כל הידע התיאורטי שצבר ואת אהבתו לקולנוע על מנת ליצור כמה מהסרטים הגדולים ביותר של הגל החדש ובהם 400 המלקות וז'יל וז'ים, שממנו ארצה להביא את השיר המקסים בביצועה של ז'אן מורו:
גוסטב גיומה 1840-1887
חזרו ל Avenue Hector Berlioz ובצומת פנו הפעם שמאלה אל Avenue Cordier. שם בחלקה מספר 3 תמצאו את הצייר גוסטב גיומה (Gustave Guillaumet).
מדובר באחד הציירים הנודעים פחות של המאה ה-19 ובזמנו הוא התפרסם בזכות תמונותיו של צפון אפריקה ותוכלו למצוא כמה מציוריו במוזיאון ד'אורסה. לחוסר מזלו זמן קצר אחרי שהוא מת התפרסמו האימפרסיוניסטים וסגנון הציור הרומנטי שלו הפך בן לילה למיושן.

הסיבה שהבאתי אותכם לקבר הזה היא בזכות המצבה היפהפייה שלו המכילה נערה מהעיירה בו סעדה שבאלז'יר, אשר זורקת בעדינות פרחים על הפורטרט של הצייר.
אדולף סאקס 1814-1894
המשיכו אל חלקה מספר 4 שם תמצאו את הקבר הבא אותו רציתי להראות לכם. מדובר בקברו של אדולף סאקס (Adolphe Saxe) מוזיקאי בלגי, אשר בשנת 1846 המציא את הסקסופון.
מה שמעטים יודעים זה שאדולף סאקס תרם לאנושות לא רק את הכלי המפורסם הנקרא על שמו אלא גם שיפר באופן ניכר את אופן פעולתם של לא מעט כלי נשיפה. אולם כאמור, הסקסופון הוא זה שהביא לו את התהילה ומה שמדהים שהכלי הזה לא השתנה בהרבה מאז שנוצר על ידו במאה ה-19.
אלכסנדר דיומא הבן (1824-1895)
הוא אומנם ידוע בתור הבן של אלכסנדר דומא, אחד מגדולי הסופרים הצרפתים, אשר כתב בין השאר את שלושת המוסקטרים והרוזן ממונטה קריסטו, אולם הבן בהחלט זכאי למקום בהיסטוריה בזכות עצמו. יתרה מזאת, באופן מפתיע, כשאלכסנדר דיומא הבן הלך לעולמו הוא היה אף יותר מפורסם מאביו.

הסיבה לכך הייתה יצירתו "הגברת עם הקמליות", המספר את סיפור חייה הקצרים של הקורטיזנה מארי דו פלסי (Marie Duplessis), אולי הקורטיזנה המפורסמת ביותר של המאה ה-19. המחזה מאוד הצליח בזכות עצמו, אולם לאחר שהמלחין ג'וזפה ורדי הפך אותו לאופרה "לה טרויאטה", אלכסנדר דיומא הבן זכה לתהילת עולם. מארי דו פלסי, דרך אגב, קבורה במרחק קטן מאוד מהקבר שלו.
ואיפה אלכסנדר דיומא האב אתם אולי שואלים? הוא קבור בפנתיאון. ואם תרצו לקרוא מעט על מערכת היחסים שהייתה לו עם בנו (ועם לא מעט נשים בחייו) אתם מוזמנית לקרוא את הכתבה שלוש המוסקטריות של אלכסנדר דיומא.
וסלב ניז'ינסקי 1889-1951
ללא ספק אחד הקברים עם המצבות היפות ביותר בכל בית הקברות. מדובר בקברו של הרקדן וסלב ניז'ינסקי, אשר הדהים את פריז בעשורים הראשונים של המאה ה-20.

הבלט שבזכותו התפרסם ניז'ינסקי היא ללא ספק "פולחן האביב" שאת המוזיקה שלו כתב פרוקובייב ואת הכוריאוגרפיה יצר דיאגילב (Diaghiliv). מדובר ביצירה מהפכנית, אשר זעזעה את הקהל הפריזאי אך מהר מאוד נכנסה ל"קאנון" של המוזיקה הקלאסית. אם תרצו תוכלו לקרוא עוד על היצירה בכתבתה של רונית גרומן פולחן האביב – הבלט שהפך לשערורייה הגדולה ביותר של פריז.
אולם בואו נחזור לרגע לדמות שיושבת על המצבה. האם המבט שלה משדר רכות או שמא אנחנו רואים בו את הטירוף, אשר ליווה את ניז'ינסקי כל חייו ואשר גרם לו להעביר את רוב 30 שנותיו האחרונות בבתי חולים לחולי נפש? אשאיר לכם לחשוב על השאלה הזאת בזמן שנתקדם לקבר הבא.
גודפרואה קבאנייאק 1853-1905
את הקבר הזה אני מאוד אוהב בזכות המצבה בה נראית דמותו של גודפרואה בגודל מלא שוכבת על המצבה. בעיניי זוהי מצבה מאוד פוטוגנית ונהנתי מאוד לצלם אותה. מה דעתכם?

אולם מי היה אותו קבאנייאק (Godfroy Cavaignac)? מסתבר שהיה זה לא פחות מהאדם, אשר הקריא בבית המשפט את המכתב, אשר הרשיע את דרייפוס. קבאנייאק גילה מאוחר יותר שהמכתב זויף על ידי קולונל אנרי ולמרות זאת הוא המשיך לטעון עד סוף חייו שדרייפוס אשם בבגידה והתנגד למשפט חוזר.
היינריך היינה 1797-1856
נסיים את הסיור שלנו בבית הקברות של מונמארטר עם קברו של היינריך היינה: משורר ואיש רוח יהודי (אשר התנצר) מהחשובים ביותר של המאה ה-19.

היינה, אשר נרדף חלק גדול מהזמן בפרוסיה מולדתו עבר להתגורר וליצור בפריז בשנת 1831, שם עבד בתור כתב העיתון "אלגמיינה צייטונג". בשנת 1848 בדיוק בזמן המהפכה שהפילה את לואי פיליפ מכיסאו חלה היינה, ככל הנראה בטרשת נפוצה או ניוון שרירים ונאלץ לבלות את שמונה השנים האחרונות בחייו במיטתו לה הוא קרה "קבר המזרונים שלי". למרות מצבו הפיזי הקשה הוא המשיך ליצור ולכתוב עד יומו האחרון.
אנקדוטה מעניינת: אם תגיעו לקברו של היינריך היינה, אתם תגלו שלמרות שהוא מת בשנת 1856 הרי ששכנו הוא יהודי בשם בוקובזה, אשר מת במהלך המאה ה-20. בוודאי תשאלו את עצמכם כיצד נשארה חלקת הקבר ליד משורר כה גדול פנויה במשך כמאה שנה והתשובה על כך פשוטה. החלקה לא הייתה פנויה אולם על פי חוקי בית הקברות, אלא אם כן שילמתם מספיק כסף על מנת לזכות בקבורה למשך כל הדורות, הרי כעבור מספר עשורים יוציאו את עצמותכם מהקבר, יורידו את המצבה ויאפשרו למישהו אחר להיקבר שם.
האם מר בוקובזה היה סוחר נדל"ן ממולח יותר מאשר שכנו הקודם של היינה? בואו ניפגש שם עוד כמה עשורים ונראה…
אנשים מפורסמים נוספים הקבורים בבית הקברות של מונמארטר
כמובן שלא ניתן בסיור אחד להקיף את כל הקברים החשובים. מכאן שלטובתם של אלו שמעוניינים לעשות "שיעורי בית" לפני הטיול לבית הקברות, הנה עוד דמויות היסטוריות, שקבורות בבית הקברות הזה ועליהן יש כתבה כאן באתר:
- מישל ברז'ה – אחד מיוצרי הפופ הצרפתי הגדולים ביותר של המאה ה-20. באותו בית קברות קבורה גם אשתו פראנס גל, אשר התפרסמה בין השאר בזכות השיר Ella elle la ומתה בשנת 2018.
- ניסים דה קמונדו – על שמו נקרא אחד המוזיאונים היפים ביותר בפריז (לטעמי לכל הפחות).
- ז'אן מורו – שחקנית אהובה, אשר התפרסמה בין השאר בזכות סרטון של טריפו, ז'ול וז'ים, עליו דיברנו קודם.
- ארי שפר – צייר נהדר לטעמי אך לא כל כך מוכר לקהל הרחב. תוכלו להנות מיצירותיו במוזיאון החיים הרומנטיים.
- שארל אנרי סנסון – בן למשפחת תליינים, אשר היה אחראי להוצאתו להורג של לואי ה-16. תוכלו לקרוא עליו ועל משפחתו בכתבה סנסון הגיבור. כמו כן אם תרצו לגלות היכן עמדה האחוזה המשפחתית שלו אתם מוזמנים להיכנס לכתבה סקוור מונתולון – פינת חמד פריזאית עם סיפור מרתק.
כתבות נוספות על מונמארטר שיכולות לעניין אותכם
סיימתם את הביקור בבית הקברות של מונמאטר ורוצים להמשיך לטייל? הנה כמה כתבות שיכולות לעניין אותכם:
- מונמארטר של האומנים הגדולים – זהו מסלול טיול קלאסי שיצר ידידי היקר יואל תמנליס ואשר יאפשר לכם לראות את כל האתרים הכי חשובים במונמארטר (במיוחד אלו הקשורים לאומנים שגרו שם, דוגמת פיקאסו).
- ברים מומלצים בפריז, רוף-טופים ועוד מקומות טרנדיים – רוצים להציץ על בית הקברות של מונמארטר מלמעלה? כנסו לכתבה הזאת ותמצאו שם מלון שמהגג שלו ניתן לצפות במראה פנורמי של בית הקברות וחלקים נוספים של פריז.
- מסלול טיול היסטורי, אומנותי וקולינארי ברובע מונמארטר שבפריז – במידה ותרצו להכיר את הפן הקולינארי של מונמרטר (בכל זאת, טיולים בבית קברות בהחלט יכולים לגרום לרעב), אתם מוזמנים לקרוא את הכתבה הזאת.
Last Updated on 23/08/2020 by צבי חזנוב